בטכניון — מכון טכנולוגי לישראל, בשטח המכון הלאומי לחקר הבנייה, פועלת אחת ההתקנות המלמדות ביותר של SmartFlow: אתר מחקר והדגמה של גג כחול-ירוק, שבו אגירת נגר והשקיית הצמחייה פועלות כמעגל סגור אחד. זוהי ההמחשה החיה הברורה ביותר למה שאנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים שגג כחול-ירוק עושה שתי עבודות עם אותם מים.
ארבע חלקות מעל מאגר רדוד
האתר בנוי מארבע חלקות מגוננות, כל אחת מעל מאגר מים רדוד. הגשם שיורד על החלקות אינו מנוקז החוצה — הוא נאגר במאגר שמתחת לצמחייה. SmartFlow מווסתת את מוצא היציאה של כל חלקה ומנהלת ברציפות את מפלס המים: אוגרת מים במהלך הגשם ואחריו, ומשחררת באופן מבוקר רק כשצריך להוריד את המפלס. התוצאה: משטח חי למעלה ונפח אגירה מנוהל למטה — על אותו שטח.
השקיה לפי מפלס — לא לפי שעון
החלק שהופך את האתר למיוחד הוא מעגל ההשקיה. SmartFlow מחוברת למחשב ההשקיה הקיים באתר — היא אינה מחליפה אותו. ההשקיה מתבצעת אוטומטית לפי מפלס המים במאגר: כשיש מי גשם אגורים — הצמחייה מושקית מהם. נתוני המטאורולוגיה מהתחנה באתר סוגרים את המעגל ומזינים את החלטות הבקרה לצד קריאות המפלס החיות. בפועל, הצמחים מושקים מהסערה הקודמת — אוטומטית, ללא תזמון ידני של השימוש במים האגורים.
למה האתר הזה חשוב
ברוב הדיונים על גגות כחולים-ירוקים, האגירה וההשקיה מוצגות כשתי מערכות נפרדות שבמקרה חולקות גג. האתר בטכניון מראה אותן כמערכת מבוקרת אחת: אותו מאגר רדוד שסופג את מי הנגר הופך למקור ההשקיה, אותו חיישן מפלס ששומר על הגג מחליט מתי הצמחייה שותה, ואותו בקר מדבר גם עם מוצא הניקוז וגם עם מחשב ההשקיה. לקמפוסים, לרשויות וליזמים השוקלים גינון גגות — זו התבנית: קודם בקרת הצפות, ואז גג חי המושקה מגשם שאחרת היה מנוקז למערכת העירונית.